איך מגיעים לאבחון אוטיזם בבגרות

יותר ויותר מבוגרים תוהים אם ייתכן שהם אוטיסטים, לרוב אחרי שקראו על אוטיזם, זיהו את עצמם בסיפור של מישהו אחר או עשו מבחן ברשת. אבל איך בעצם מגיעים לאבחון כמבוגרים? במדריך הזה נעבור על השלבים המקובלים, על מה שהאבחון כולל ועל הדרכים להתכונן אליו.

למה לעבור אבחון?

ההחלטה לעבור אבחון היא אישית. אנשים רבים מתארים שהאבחנה נתנה להם הסבר לחוויות שליוו אותם כל החיים. היא יכולה גם לפתוח את הדרך לתמיכה ולהתאמות בעבודה או בלימודים, ולעזור לכם ולאנשים סביבכם להבין טוב יותר את הצרכים שלכם. אחרים בוחרים לא לעבור אבחון, או מרגישים שההיכרות העצמית מספיקה להם. שתי הבחירות לגיטימיות.

שלב 1: אספו את החוויות שלכם

לפני שפונים לרופא/ה, כדאי לכתוב מה גורם לכם לחשוב שאולי אתם אוטיסטים. דוגמאות ספציפיות מועילות יותר מתיאורים כלליים:

מצבים חברתיים: מה קשה או מעייף לכם, ואיך אתם מתמודדים עם זה?
שגרות ותחומי עניין: איך אתם מגיבים לשינויים? במה אתם מתעניינים בעוצמה רבה?
חושים: האם יש קולות, אורות, ריחות או מרקמים שמפריעים לכם מאוד?
ילדות: איך הייתם בילדות? היו לכם חברים? מה אמרו עליכם המורים?
השלכות: איך הדברים האלה משפיעים על העבודה, הלימודים, הקשרים והבריאות שלכם?

כדאי להביא גם תוצאות של שאלוני סינון כמו AQ-50 ו-RAADS-R. הן לא אבחנה, אבל הן יכולות להראות לרופא/ה למה אתם פונים.

שלב 2: דברו עם הרופא/ה שלכם

ברוב המדינות הצעד הראשון הוא רופא/ת המשפחה או שירות אחר ברפואה הראשונית. אמרו שאתם חושבים שאולי אתם אוטיסטים ושאתם רוצים לעבור אבחון. הסבירו איך זה משפיע על חיי היומיום שלכם, והראו את מה שכתבתם. במקומות רבים הרופא/ה צריכים להפנות אתכם לשירות מומחים.

יש מי שנתקלים בספקנות, במיוחד אם יש להם עבודה, משפחה או כישורים חברתיים שנראים טובים מבחוץ. במקרה כזה כדאי לתאר מה עולה לכם להתמודד עם היומיום, או לשאול מה צריך כדי לקבל הפניה. אפשר גם לבקש חוות דעת שנייה.

שלב 3: האבחון

אבחון אוטיזם למבוגרים נעשה בדרך כלל בידי פסיכיאטר/ית, פסיכולוג/ית או צוות רב-מקצועי. לרוב הוא נמשך כמה פגישות ועשוי לכלול:

ראיונות על החיים שלכם היום, על ההיסטוריה שלכם ועל הקשיים שלכם.
מידע על הילדות, רצוי מהורה או ממישהו אחר שהכיר אתכם בילדות. גם תעודות ישנות מבית הספר יכולות לעזור.
שאלונים שאתם, ולפעמים גם אנשים קרובים אליכם, ממלאים.
תצפית מובנית, שבה איש המקצוע רואה איך אתם מתקשרים ומתנהלים במשימות מסוימות.
בדיקה של מצבים אחרים כמו ADHD, חרדה או דיכאון, שיכולים להתקיים לצד אוטיזם או להסביר חלק מאותם קשיים.

בסוף מקבלים משוב על המסקנה, פעמים רבות עם דוח כתוב. אם מתקבלת אבחנה, הדוח מתאר בדרך כלל את החוזקות והאתגרים שלכם, ואיזו תמיכה עשויה לעזור.

זמני המתנה ואבחון פרטי

במדינות רבות זמן ההמתנה לאבחון מבוגרים במימון ציבורי ארוך, לפעמים כמה שנים. יש מי שבוחרים באבחון פרטי כדי להגיע אליו מהר יותר. אם אתם עושים זאת, ודאו שמי שמאבחן אתכם מוסמך ובעל ניסיון באוטיזם אצל מבוגרים, ובררו אם האבחנה תוכר בידי מערכת הבריאות, מוסד הלימודים או המעסיק.

מאיפה מתחילים בישראל

בישראל הדרך המקובלת עוברת בדרך כלל דרך קופת החולים: פונים לרופא/ת המשפחה, שיכולים להפנות לפסיכיאטר/ית, למרפאה לבריאות הנפש או ליחידה שמאבחנת אוטיזם אצל מבוגרים. אבחון אוטיזם נעשה לרוב בידי רופא/ה, בדרך כלל פסיכיאטר/ית, יחד עם פסיכולוג/ית.

האפשרויות לאבחון מבוגרים דרך הקופה משתנות בין הקופות ובין האזורים, ובמקומות רבים יש המתנה ארוכה, ולכן רבים פונים לאבחון פרטי. אם תבחרו בכך, כדאי לברר מראש עם הקופה אם יש השתתפות בעלות, למשל דרך הביטוח המשלים, ולוודא שהאבחון יוכר במקומות שחשובים לכם.

אחרי האבחון

תהיה המסקנה אשר תהיה, אבחון יכול לתת לכם הבנה טובה יותר של עצמכם. אם קיבלתם אבחנה, יכול לעזור לקרוא על אוטיזם, למצוא מבוגרים אוטיסטים אחרים לדבר איתם ולחשוב אילו התאמות יכולות להקל על חיי היומיום. אם לא קיבלתם אבחנה, ייתכן שהאבחון בכל זאת הצביע על הסברים אחרים לקשיים שלכם, ועל עזרה שמתאימה לכם יותר.

רוצים להתחיל בסינון? עשו את AQ-50, את RAADS-R או את CAT-Q בחינם.