אוטיזם אצל נשים ונערות: למה הוא מתפספס כל כך הרבה

במשך זמן רב נחשב אוטיזם למשהו שנוגע בעיקר לבנים. היום אנחנו יודעים שבנות ונשים אוטיסטיות רבות לא מזוהות במשך שנים, ושרבות מהן מקבלות אבחנה רק בבגרות. במאמר הזה נבחן למה אוטיזם אצל נשים מתפספס לעיתים קרובות, איך הוא יכול להתבטא ומה אפשר לעשות אם אתן מזהות את עצמכן.

יש יותר נשים אוטיסטיות ממה שחשבו פעם

בעבר נהגו לומר שמספר הבנים האוטיסטים גדול פי ארבעה ממספר הבנות. סקירה גדולה של מחקרים מ-2017 מצאה שהיחס האמיתי קרוב כנראה יותר לשלושה בנים על כל בת, ושבנות שעומדות בקריטריונים לאוטיזם מקבלות אבחנה בסבירות נמוכה יותר מבנים. חוקרים רבים סבורים שההפרש קטן אף יותר, כי הבנות שמתפספסות לא מופיעות בנתונים.

נשים גם מאובחנות בממוצע בגיל מאוחר יותר. רבות מהן נבדקות קודם לדברים אחרים, וחלקן מבינות שהן אולי אוטיסטיות רק כשהילד או הילדה שלהן עוברים אבחון, או אחרי שקראו על חוויות של נשים אחרות.

למה אוטיזם אצל נשים מתפספס לעיתים קרובות

התיאורים התבססו על בנים

חלק גדול ממה שאנחנו יודעים על אוטיזם מגיע ממחקר על בנים. לכן התיאורים, השאלונים והציפיות של אנשי המקצוע עוצבו לפי האופן שבו אוטיזם מתבטא לרוב אצל בנים. קל יותר לפספס בנות שלא מתאימות לתמונה הזאת.

מיסוך והסוואה

בנות אוטיסטיות רבות לומדות מוקדם להתבונן באחרים ולחקות אותם כדי להשתלב. ייתכן שיש להן חברה שהן הולכות בעקבותיה, שהן מתרגלות מראש מה לומר או שהן מכריחות את עצמן ליצור קשר עין. לזה קוראים מיסוך. הוא יכול להסתיר את הקשיים, אבל לרוב הוא גובה הרבה אנרגיה. קראו עוד במאמר שלנו על מיסוך אוטיסטי ושאלון CAT-Q.

תחומי עניין שלא בולטים

לאנשים אוטיסטים יש לעיתים קרובות תחומי עניין עזים. אצל בנות אלה פעמים רבות דברים שנראים רגילים, כמו בעלי חיים, ספרים, מוזיקה, סדרות טלוויזיה מסוימות, פסיכולוגיה או אנשים. מה ששונה הוא לא כל כך הנושא אלא העוצמה: כמה זמן ואנרגיה מושקעים בו וכמה הוא חשוב.

שקטות ולא מפריעות

בנות אוטיסטיות רבות מתוארות כביישניות, שקטות או "ילדות טובות". קשיים שמתבטאים בהסתגרות, בתשישות או בחרדה מושכים פחות תשומת לב מהתנהגות שמפריעה לאחרים. רבות מחזיקות מעמד בבית הספר ומתפרקות בבית.

סימנים שיכולים להצביע על אוטיזם אצל נשים

אוטיזם מתבטא אחרת אצל כל אחת ואחד, אבל נשים אוטיסטיות רבות מזהות בעצמן חלק מהדברים האלה:

תחושה שאתן שונות מאחרים מאז שאתן זוכרות את עצמכן, בלי לדעת למה.
חברויות שקשה להבין או לשמר, או שעובדות הכי טוב אחד על אחד.
תשישות אחרי מצבים חברתיים, גם כאלה שאתן נהנות מהם.
ניתוח שיחות בדיעבד ודאגה שאמרתן משהו לא נכון.
תגובות חזקות לקולות, לאור, לריחות, לבגדים או למרקמים.
צורך חזק בצפיות, ותחושה ששינויים פתאומיים מלחיצים מאוד.
תחומי עניין עזים שאפשר להעביר בהם שעות.
הבנה מילולית של דברים, או קושי להבין למה אנשים מתכוונים כשהם רומזים.
תקופות של שחיקה, חרדה או דיכאון, במיוחד בזמנים עמוסי דרישות.

אף אחד מהסימנים האלה לבדו לא אומר שאתן אוטיסטיות. מה שחשוב הוא התמונה הכוללת, והאם המאפיינים קיימים מאז הילדות.

אבחנות שגויות ומצבים נלווים

נשים אוטיסטיות רבות נבדקו או אובחנו קודם עם דברים אחרים, כמו חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, ADHD או הפרעות אישיות. לפעמים האבחנות האלה נכונות וקיימות לצד האוטיזם. לפעמים הן מתארות את ההשלכות של שנים של מיסוך ולחץ, ולא את הסיבה. זיהוי האוטיזם יכול להקל גם על קבלת העזרה הנכונה לקשיים האחרים.

שאלוני סינון ונשים

שאלוני סינון כמו AQ-50 ו-RAADS-R יכולים להועיל גם לנשים, אבל הם עלולים להעריך בחסר מאפיינים אצל מי שממסכת הרבה. כמה טיפים:

ענו לפי איך שהדברים מרגישים, ולא רק לפי איך שאתן מתנהגות כלפי חוץ.
חשבו איך הייתן בילדות. RAADS-R שואל גם על ההווה וגם על התקופה שלפני גיל 16.
מלאו גם את CAT-Q כדי לראות כמה אתן מסוות. ציון גבוה ב-CAT-Q יחד עם ציון בינוני במבחנים האחרים יכול להעיד שהמאפיינים שלכן מוסתרים.

מה אפשר לעשות?

אם אתן מזהות את עצמכן, אפשר להתחיל בקריאה על חוויות של נשים אוטיסטיות אחרות ובמילוי כמה שאלוני סינון. אם אתן רוצות אבחון, כדאי למצוא איש או אשת מקצוע עם ניסיון באוטיזם אצל מבוגרים ואצל נשים. קראו את המדריך שלנו על איך מגיעים לאבחון אוטיזם בבגרות.

בין שתקבלו אבחנה ובין שלא, הבנה טובה יותר של עצמכן יכולה לשנות הרבה. נשים רבות מתארות שסוף סוף הצליחו להבין את החוויות שלהן, ולהפסיק להאשים את עצמן בדברים שתמיד היו קשים.

רוצות להתחיל בסינון? עשו את מבחן AQ-50 בחינם כאן.